הגדרות כפי שנלקחו ממקורות שונים
intelligence quotient, IQ
מדד של התפתחות אינטלקטואלית; מייצג יכולת שכלית יחסית לאוכלוסיה הכללית. בילדים עשויה מנת המשכל לייצג גם את שיעור ההתפתחות של הילד לעומת הגיל הכרונולוגי של קבוצת הילדים בני גילו.רוב המבחנים הללו בנויים כך שמנת המשכל הממוצעת באוכלוסיה הכללית היא בסביבות 100, ההתפלגות היא התפלגות פעמון (התפלגות גאוס) עם סטיית תקן של כ-15.(סטייה גבוהה למדי).
המבחן כיום
מבחני ה-IQ המקובלים כיום פותחו בשנת 1939 על ידי דייוויד וקסלר, שסבר שמבחן סטנפורד-בינה נותן משקל יתר לתחום השפתי ואינו מתאים לאוכלוסיית המבוגרים. סולם האינטליגנציה למבוגרים של וכסלר (WAIS - Wechsler Adult Intelligent Scales) מחולק לשני חלקים: מילולי וביצועי, ולכל נבחן מחושב ציון נפרד בסולם המילולי ובסולם הביצועי, בנוסף לציון האינטליגנציה הכללי. בחלק המילולי של המבחן ישנם תתי מבחנים כגון ידיעות כלליות, הבנה מילולית, יכולת מתמטית, הפשטה מילולית, זכירת ספרות ופירושי מלים, ואילו בחלק הביצועי ישנם תת-מבחנים כגון השלמת תמונות, סידור תמונות, קוביות, הרכבת עצמים, וקידוד. ציון נפרד מחושב לכל תת-מבחן, ומאפשר לקבל תמונה מקיפה של נקודות החוזק והחולשה של הנבחן. מאוחר יותר פיתח וכסלר גם מבחן אינטליגנציה לילדים (WISC - Wechsler Intelligent Scales for Children).
בימי חיי עברתי מספר מבחנים מעין אלו או דומים להם: בעת הגיוס לצבא, מיונים לקורס קצינים בצבא, אוניברסיטה, מקום העבודה הנוכחי שלי. בנוסף לכך היה לי ה"כבוד" לעבור מבחנים דומים במסגרות שונות במהלך החיים. בתי הבכורה עברה לא מכבר מבחנים מסוג זה כדי ללמוד עבודה סוציאלית ( היא לומדת וסיימה שנה א' בהצטיינות).בצבא אתה מוגדר לפי הדפ"ר שלך (דרוג פסיכומטרי ראשוני) וקב"א (קבוצת איכות). באוניברסיטה אתה מוגדר לפי הניקוד שקיבלת וכך זה משתנה בין גוף אחד למשנהו.
העובדה שכל סטודנט בפוטנציה עובר קורסים במכונים (הצצים כפטריות לאחר גשם) כדי לשפר מנת המשכל שלו מעוררת תמיהה לא קטנה. האם שינון של ולימוד של השפה העברית או לימוד התאמה בין צורות הנדסיות הוא זה הקובע את מנת המשכל שלך? ומה אם אותם חסרי מזל שלא נגשו למכונים אלו כדי "לשפר" את הציון שלהם.
האם בדיקת יצירתיות אינה חשובה? האם בדיקת כישורים חברתיים, יכולת למצוא את מקומך ולפעול במצבים מורכבים אינה חשובה יותר מהיכולת שלך לזהות התאמה בין שני גופים הנדסיים?
איני פסיכולוג ואיני מתיימר להבין בתחום מסקרן ומורכב זה.אבל,איני יודע עד כמה הייתי רוצה שילדי יעברו מבחנים מעין אלו בעיקר בעודם קטנים. זה מתייג, זה מקבע,זה כובל אותך.אם הוצאת ציון גבוה -הרי שתהפוך להיות בטלן ולחשוב שהכול יגיע לידיך בקלות.אם ציונך נמוך- אז מדוע להתאמץ? הרי לפי תוצאות המבחן אין לך סיכוי בכל מקרה!?
איני יודע כיצד ניתן לאבחן ולנבא את הצלחתו של אדם בהתאם למנת המשכל שלו.(איני מתייחס כמובן לאותם אנשים שעל פניו ניתן לזהות אובדן משכל או יכולת שכלית נמוכה באופן מיוחד).האם בעל מנת משכל של 105 יצליח פחות מבעל מנת משכל של 130 איני בטוח כלל שכך יהיה.ייתכן שאותו אדם יתאמץ, ילמד ויצליח יותר כדי להוכיח לעצמו ולאחרים. ייתכן והוא יהיה בעל שאיפות ומטרות ברורות ומוגדרות עבורו.( על אופי כתבתי כבר?).מה אם אותם אנשים המחפשים שלווה בחיים ומבחינתם העבודה היא רק כורח כדי לחיות נכון באותן שעות שהוא האדון להם ולא מקום העבודה.
שאלות רבות.אין לי תשובות , רק תהיות.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
